קערורית סינית (Scutellaria baicalensis)
שורש הסקוטלריה נמצא בשימוש הרפואה הסינית המסורתית מזה אלפי שנים לטיפול במגוון מחלות, כגון זיהומים (מע’ השתן, העיכול, הנשימה והעור), דלקות, אלרגיות, מחלות כבד, מחלת הסרטן, ועוד. פעילותו הרפואית מגוונת, והוא פועל כאנטי-בקטריאלי, כנוגד דלקת, כמרגיע, כנוגד אלרגיה, כמוריד חום וכממריץ ייצור הפרשת מרה. בראייה סינית מותווית הסקוטלריה למצבי “לחות חמה במחמם התחתון”, הכוללים דלקות וזיהומים במערכת השתן, דם בשתן, טפטוף של שתן, כאבים במתן שתן ושתן עכור, ועל כך תועלתו גם בטיפול בסימפטומי פרוסטטיטיס. כצמח מרגיע בעל השפעה על קולטני GABA במוח, הוא נמצא יעיל במיוחד בטיפול במצבים על רקע רגשי-נפשי המתבטאים במערכת השתן, כגון דלקות וזיהומים חוזרים, שלפוחית רגיזה ותחושת חום ו”שריפה” במערכת השתן. מחקרים עדכניים מראים כי לחומר הפעיל baicalin השפעה מיטיבה במצבי דלקת בפקעיות הכליה ע”י ירידה בציטוקינים דלקתיים IL-6 ,IL 1-beta ,TNF-alpha ובאנזימים ובפרוסטגלנדינים פרו-דלקתיים, וכי יש לו פעילות אנטי-בקטריאלית כנגד חיידקים גראם חיוביים.

ברוסמה (Agathosma betulina)
הבוכו משמש כצמח מפתח בטיפול בדלקות ובזיהומים במערכת השתן והרבייה, כגון ציסטיטיס, פרוסטטיטיס ודלקת של השופכנים- בין אם כטיפול אקוטי ובין אם כטיפול מניעתי, משקם ותומך. לצמח פעילות אנטיספטית לדרכי השתן (המיוחסת לשמנים הנדיפים menthone, limonene ו-pulegone), נוגדת דלקת ומשתנת. בנוסף, הבוכו מכיל קומפלקס ויטמיני B, ויטמין C, סידן, מגנזיום ואשלגן, וברפואה המסורתית מיוחסת לו פעילות כללית מחזקת וממריצה, ועל כן הוא מתאים למצבי דלקות בדרכי השתן המלוות בעייפות וחולשה. לחומרים המוצילגנים שבצמח תכונות מגנות, מסככות ומשקמות על רקמת המוקוזה במערכת השתן במצבי דלקות חוזרות, והוא מתאים לתמונה קלינית של כאבים או צריבה במתן שתן. תכולת הטאנינים תורמת להצמתה עדינה במצבי דליפת שתן, הרטבת לילה והשתנה דחופה-תכופה.

ג’וניפר (Juniperus communis)
הערער ידוע כאנטיספטי פוטנטי ביותר למערכת השתן, כנוגד דלקת וכמשתן. בהרבליזם המודרני משמש הצמח בעיקר לטיפול בזיהומים ובדלקות אקוטיים של דרכי השתן, ובפרוסטטיטיס. נהוג לשלבו עם הבוכו, מאחר שלשני הצמחים פעילות דומה וסינרגטית. הערער מכיל 2% שמן נדיף, אשר לו מיוחסת הפעילות המחטאת כנגד חיידקים אנאירוביים. הוא מכיל מגוון של ויטמינים ומינרלים (B1, A ,B2 ,B3 ,C וכן אשלגן, מגנזיום, אבץ, סידן, ברזל, סלניום, מנגן, קובלט, ועוד), וכמו הבוכו, נחשב למחזק כללי רב-מערכתי במצבי תשישות וחולשה. הצמח אף מכיל כ- 5% טאנינים, אשר תורמים להצמתה עדינה במצבי דליפת שתן, הרטבת לילה והשתנה דחופה-תכופה. על פעולותיו המשניות של הערער נמנות פעילות משפרת עיכול, קרמינטיבית, נוגדת עווית, משפרת מצב-רוח (תודות לארומטיות שלו) והיפוגליקמית, והוא משמש כחלק מטיפול במגוון מצבים, כגון דלקות מפרקים, קשיי עיכול, קוליק, מצב רוח ירוד, חולשה ועייפות וסוכרת.

פרופוליס (Propolis)
הפרופוליס הוא שרף (רזין) עשיר בפלבנואידים המיוצר על ידי דבורים, ואשר פעילותו הביולוגית קשורה לשלוש- מאות הרכיבים הפעילים שהוא מכיל. בהרבליזם המודרני משמש הפרופוליס בעיקר כמחטא פוטנטי לטיפול במצבים זיהומיים, לרבות במערכות הנשימה, דרכי השתן והרבייה, העיכול והעור. מחקרים עדכניים הדגימו פעילות אנטי-בקטריאלית, אנטי-ויראלית, אנטי-פטרייתית, נוגדת דלקת וחמצון ומחזקת מערכת חיסון, וכן משקמת רקמות פגועות. ברפואה המסורתית השתמשו בפרופוליס לשיפור הבריאות הכללית ולמניעת מחלות. הפולן, אשר נמנה על רכיבי הפרופוליס, הוא בעל ערך תזונתי גבוה, ואף הוא משמש לחיזוק כללי ולטיפול בפרוסטטיטיס כרוני.

סלרי (Apium graveolens)
לזרעי הסלרי פעילות אנטיספטית לדרכי השתן, משתנת, נוגדת דלקת ואלטרטיבית, ועל כן על התוויותיו העיקריות נמנים זיהומים, דלקות ואבנים בדרכי השתן (טיפול אקוטי ומניעתי), מחלות ראומטיות ודטוקסיפיקציה. מחקרים מעבדתיים הדגימו פעילות אנטי-בקטריאלית כנגד חיידקים גראם חיוביים ושליליים, לרבות E. coli הנפוץ בזיהומי דרכי השתן, וכן פעילות משככת כאב.

שוש קירח (Glycyrrhiza uralensis)
שורש הגליצרייזה הינו אחד מצמחי המרפא החשובים ביותר ברפואות הצמחים המסורתיות והמודרניות במזרח ובמערב. לצמח טווח פעילות רחב ומגוון, ומיוחסת לו פעילות אדפטוגנית ומשקמת (restorative) על מבנים ותפקודים שונים בגוף. הצמח מכיל מוצילאג בעל אפקט מסכך, מונע גירויים ומשקם רקמות ריריות, לרבות בדרכי השתן. מחקרים עדכניים אף הדגימו פעילות אנטי-מקרוביאלית כנגד טווח רחב של מזהמים. כאדפטוגן פועלת הגליצרייזה כמחזקת מערכת חיסון וכטוניק לבלוטת האדרנל במצבי עקה נפשית ופיזית, העשויים להתלוות ואף לגרום להישנות של דלקות וזיהומים בדרכי השתן על רקע מתחים ועצבנות. בנוסף, הצמח נחשב לנוגד דלקת חזק ע”י העצמת הפעילות האנטי-דלקתית של קורטיזול, המיוצר בבלוטת האדרנל, וע”י עיכוב האנזימים הפרו-דלקתיים ליפוגנאז וציקלוגנאז. בשל פעילותו נוגדת הדלקת והמסככת, נעשה בצמח שימוש מסורתי במצבי דלקות בדרכי השתן ולמטרות שיקום הרקמה הרירית הפגועה. בהקשר של שלפוחית רגיזה- לגליצרייזה רכיבים בעלי פעילות נוגדת עווית בשרירים חלקים, ועל כך יעילותה בהרפיית שריר שלפוחית השתן תוך הגדלת נפח הקיבולת. היא אף נחשבת למלחלחת מעיים, ומותווית למצבי עצירות- גורם הנחשב למחמיר סימפטומים של שלפוחית רגיזה.