למה המורינגה הוא סופר?

לעלי המורינגה פרופיל תזונתי יוצא דופן ועשיר במיוחד (אולם הערכים התזונתיים המדויקים בכל מוצר מושפעים מתנאי הגידול והעיבוד האינדיבידואליים):

• חלבון – עלי המורינגה מהווים את אחד מהמקורות הצמחיים העשירים ביותר לחלבון ) 29 גרם ב- 100 גרם( בזמינות ביולוגית גבוהה, הכולל את 9 חומצות האמינו החיוניות

• ויטמינים ומינרלים – העלים מהווים מקור מצוין לקומפלקס ויטמיני A, B, C, D, E, K ועושר של מינרלים, בפרט כמויות גדולות של:
• סידן – 2000 מ”ג / 100 גרם )אבקת עלים מיובשים מכילה פי 2 יותר סידן מטחינה או פי 10 יותר סידן מטופו(
• ברזל – 33-57 מ”ג / 100 גרם
• מגנזיום – 370 מ”ג / 100 גרם
• אשלגן – 1,120 – 2,290 מ”ג / 100 גרם
• אבץ – 4-6 מ”ג / 100 גרם
• בטא קרוטן – 16 מ”ג / 100 גרם
• ויטמין E – מ”ג / 100 גרם
• חומצות שומן – 5.5 מ”ג / 100 גרם, כולל חומצת שומן אלפא לינולאית מקבוצת אומגה 3
• תרכובות גופרית – 870 מ”ג / 100 גרם
• סיבים תזונתיים – 19 מ”ג / 100 גרם
• נוגדי חמצון – במורינגה התגלו יותר מ- 40 נוגדי-חמצון שונים!
• עושר של פיטוכימיקלים – פלבנואידים, גלוקוזינולידים, חומצות כלורוגניות, חומצה סליצילית, קומרינים, אלקלואידים אינדולים, תרכובות גופרית ועוד.

מה אומרים המחקרים הקליניים על עלי המורינגה?
• השפעה נוגדת סוכרת – במחקר פיילוט קליני, מתן מינון יחיד של 50 גרם אבקת עלי מורינגה עם הארוחה, למשתתפים עם סוכרת סוג 2- , תרם לירידה של 21% ברמות הסוכר בדם [2]. מנגנוני פעולה משוערים: הטרפנואידים ממריצים את תאי בטא בלבלב להפרשת אינסולין [3], מנגנון נוסף: עיכוב האנזים סוכראז, ומנגנון שלישי מערב יכולת חזקה של נטרול רדיקלים חופשים בזכותה נמנע נזק חמצוני והרס תאי בטא, כפי שבד”כ קורה במצבי היפרגליקמיה. חשוב לדעת – לא מומלץ לצרוך מורינגה במקביל לנטילת התרופה לסוכרת סיטגליפטין )ג’נוביה(, מאחר ולאורך זמן עלולה להיות ירידה הדרגתית בהשפעה האנטי-היפרגליקמית של התרופה.

• השפעות מטאבוליות משולבות – במחקר קליני מבוקר, נטילת 8 גרם עלי מורינגה פעם ביום למשך 40 יום תרמה לירידה ברמות הסוכר בצום ולאחר ארוחה ב- 28% וב 26%- בהתאמה בקרב משתתפים עם סוכרת סוג 2, וכן ירידה משמעותית בערכי הכולסטרול, ה- LDL והטריגליצרידים בקבוצת הטיפול [4]. תוצאות דומות התקבלו במחקרים נוספים. מנגנון הפעולה המשוער של איזון רמות שומנים בדם הוא עיכוב האנזים .HMG-COA REDUCTASE. במחקר קליני מבוקר בהשתתפות 60 נשים בגיל המעבר, נטילת 7 גרם אבקת עלי מורינגה לשלושה חודשים תרמה לירידה ברמות הסוכר בצום ב 13.5%- , להעלאת רמות נוגדי החמצון בדם, לירידה במרקרים של התחמצנות ליפידים (המצביעה על ירידה ברמות העקה החמצונית בתאים) ולעלייה ברמות ההמוגלובין [5].

• השפעה נוגדת דלקת וכיבים פפטיים – המורינגה מכילה את הרכיב SULFORAPHANE שמיוחסת לו פעילות אנטי-בקטריאלית כנגד החיידק הליקובקטר פילורי הגורם לכיבי קיבה, וכן אנזימים מעכבי פרוטאזות המקנים השפעה אנטיבקטריאלית. מחקרים במודלים של בע”ח הדגימו ריפוי מלא מכיבים כרוניים בקיבה, [6] והפחתה בתסמינים כתוצאה מכיבים [7]. מנגנון פעולה משוער – פעילות נוגדת חמצון ברקמת הכיב [8] השפעה נוגדת עווית בתריסריון [9] והשפעה משככת כאב – ע”י ויסות קולטנים אופיאטיים [10].

• הגברת תנובת החלב במיניקות – במחקר קליני, מתן 1,050 מ”ג ביום עלי מורינגה לנשים לפני לידה, החל מהשבוע ה 35- להיריון ועד ליום השלישי לאחר הלידה, תרם להתחלה מהירה יותר של ייצור חלב, לכמות חלב גדולה יותר ולממוצע ייצור חלב יומי גבוה משמעותית ביחס לקבוצת הביקורת [11]. חשוב לדעת – באופן מסורתי, השתמשו בעלי המורינגה לעידוד הפלה בשלבי היריון מוקדמים. לכן לא מומלץ לצרוך עלי מורינגה בתקופת ההיריון, למעט ממש בסופה – לשם עידוד יצירת חלב אצל אימהות מיניקות.

• הגנה על הכבד והכליות – מחקרים שונים הדגימו פעילות HEPATO-PROTECTIVE במצב של נזק כבדי כתוצאה ממינון יתר של פרצטמול, שאומתה בבדיקה היסטולוגית. בנוסף הודגמה ירידה במדדים הקשורים לתפקודי כבד: ALT, AST ופוספטזה-בסיסית ועלייה משמעותית ברמות האנזים נוגד החמצון גלותטיון בכבד. [12]. נוגדי החמצון מקנים השפעה מגינה גם על הכליות שבאה לידי ביטוי בהפחתת הפרשת חלבון וגלוקוז בשתן במודלים של סוכרת. לכך יש פוטנציאל למתן את קצב ההחמרה של אי-ספיקה כלייתית בחולי סוכרת.

• השפעה חיסונית – מחקרים במודלים של בע”ח הראו השפעה מווסתת על מערכת החיסון. מינונים של 250 מ”ג/ק”ג ושל 750 מ”ג/ק”ג עלי מורינגה תרמו לתגובה חיסונית הומורלית ותאית, כאשר דווקא למינון הנמוך הייתה השפעה חיסונית משמעותית יותר  [13]. במחקר נוסף של דיכוי חיסוני בבע”ח, נטילת מורינגה למשך 15 ימים תרמו לירידה בדיכוי החיסוני, כתוצאה מהמרצת תגובה חיסונית הומורלית ותאית [14].

אסמכתאות:

1. Lakshmipriya, G., et al (2016) Moringa oleifera: A review on nutritive importance and its medicinal application Food Science and Human Wellness 5:49–56; https://ndb.nal.usda.gov/ndb/foods
2. William F,et al (1993) Effect of some Indian vegetables on the glucose and insulin responses in diabetic subjects. Int J Food Sci Nutr44: 191–196.
3. Razis, A., et al Health benefits of Moringa oleifera Asian Pac J Cancer Prev,15(20), 8571-8576
4. Kumari DJ.(2010) Hypoglycemic effect of Moringa oleifera and Azadirachta indica in type-2 diabetes. Bioscan 5: 211–214.
5. Kushwaha, S.,et al ( 2012) Effect of supplementation of drumstick (Moringa oleifera) and amaranth (Amaranthus tricolor) leaves powder on antioxidant profile and oxidative status among postmenopausal women. J Food Sci Technol 1–6.
6. Devaraj, V.C. et al. (2007) Effect of leaves and fruits of Moringla oleifera on gastric and duodenal ulcers. Pharmaceutical Biology. 45:332-338.
7. Debnath, S. et al. (2011) Moringa oleifera induced potentiation of serotonin release by 5-HT(3) receptors in experimental ulcer model. Phytomedicine. 15;18(2-3):91-5.
8. Patel, J.A. et al. (2008) Anti-ulcer activity of Moringa oleifera against ethanol induced gastric mucosal damage in mice. Indian Journal of Natural Products. 24:8-12.
9. Cáceres, A. et al. (1992) Pharmacologic properties of Moringa oleifera. 2: Screening for antispasmodic, antiinflammatory and diuretic activity. J Ethnopharmacol. 36(3):233-7.
10. Sulaiman, M.R. et al. Evaluation of Moringa oleifera Aqueous Extract for Antinociceptive and Anti-Inflammatory Activities in Animal Models. Pharmaceutical Biology 2008;46:838-845.
11. Briton-Medrano, G., Ma Lucila, P., (2002) The efficacy of malunggay (moringa oleifera) given to near term pregnant women in inducing early postpartum breast milk production – a double blind randomized clinical trial.
12. Chattopadhyay S, Maiti S, Maji G, et al.Protective Role of Moringa oleifera (Sajina) Seed on Arsenic-Induced Hepatocellular Degeneration in Female Albino Rats. Biol Trace Elem Res. Jul 27 2010.
13. Sudha P,Asdaq SM, Dhamingi SS, Chandrakala GK. 2010. Immunomodulatory activity of methanolic leaf extract of Moringa oleiferain animals. Indian J Physiol Pharmacol 54: 133–140.
14. Gupta A,Gautam MK, Singh RK, et al. 2010. Immunomodulatory effect of Moringa oleifera Lam extract on cyclophosphamide induced toxicity in mice. Indian J Exp Biol 48: 1157–1160.

הנחיות שימוש:

2 כמוסות פעמיים ביום לפני הארוחות.