מאת ד”ר יוסף לשם PhD, מייסד לשם – האקדמיה לרפואת גוף ונפש.

שימו לב: רפואת הצמחים שאנחנו עוסקים בה היום, כלומר שילוב של כמה צמחים ביחס מדויק כך שהפעולה המשותפת גדולה מסך החלקים, אינה המצאה מודרנית. הרעיון הזה הופיע כבר בתורה. במאמר הזה נבחן את הקטורת דרך עיניים של מטפלים בני זמננו, ונראה מה היא יכולה ללמד אותנו בקליניקה.

מה זה פיטום הקטורת?

כדי להבין את סגולת הקטורת, צריך קודם להכיר את המתכון עצמו. התורה מזכירה ארבעה סממנים: “קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה, סמים ולבונה זכה” (שמות ל, לד), ומצווה להקטיר אותה “בבוקר בבוקר” ו”בין הערביים” (שמות ל, ז–ח).

את המתכון המלא אנחנו מכירים מברייתא, כלומר מקור תנאי שלא נכנס למשנה, שמובאת בתלמוד הבבלי (כריתות ו ע”א) ובירושלמי (יומא פרק ד, הלכה ה). הקטע הזה נקרא “פיטום הקטורת”. “פיטום” פירושו ערבוב והכנה של תערובת ריחנית.

לפי הברייתא, התערובת שקלה שס”ח (368) מנה. שס”ה מנים כנגד ימות השנה, מנה אחת לכל יום, ועוד שלושה מנים שהכוהן הגדול הקטיר ביום הכיפורים. לסממנים נוספו גם חומרי עזר, כמו בורית כרשינה, יין קפריסין, מלח סדומית ו”מעלה עשן”, צמח שגרם לעשן לעלות ישר.

בית אבטינס: “בית הצמחים” הראשון

הכנת הקטורת לא הופקדה בידי כל כוהן. המשנה מספרת שבית אבטינס, משפחה של כוהנים, היו ממונים על “פיטום הקטורת”, ולא רצו ללמד אחרים את סוד ההכנה (משנה שקלים ה, א; משנה יומא ג, יא). הם השתמשו בלשכה מיוחדת במקדש, הכינו בה את התערובת ושמרו בה את חומרי הגלם.

התלמוד מוסיף פרט מרשים: כדי שלא יחשדו בהם שהם משתמשים בקטורת לצורכי עצמם, אף כלה מבית אבטינס לא יצאה מבושמת (יומא לח ע”א).

זה בדיוק מה שמבדיל פורמולת צמחים מקצועית מ”תוסף מהשוק”. מאחורי כל תערובת טובה עומד ידע שעובר ממורה לתלמיד: איך לזהות חומר גלם איכותי, באיזה סדר לעבד אותו ובאיזה יחס לערבב.

אחד-עשר סממני הקטורת

עכשיו, כשהמבנה ברור, אפשר להכיר את הסממנים עצמם. זו הרשימה לפי סדר הברייתא, עם המשקל שלה והזיהוי הבוטני המקובל. חשוב לדעת: לגבי חלק מהסממנים יש מחלוקת בין החוקרים והפרשנים, והזיהויים כאן הם המקובלים ביותר.

• צרי (אפרסמון) – Commiphora gileadensis – 70 מנה
• ציפורן – Syzygium aromaticum – 70 מנה
• חלבנה – Ferula galbaniflua – 70 מנה
• לבונה – Boswellia carteri – 70 מנה
• מור – Commiphora myrrha – 16 מנה
• קציעה – Aquilaria agallocha – 16 מנה
• שיבולת נרד – Nardostachys grandiflora (ידוע גם כ-N. jatamansi) – 16 מנה
• כרכום (זעפרן) – Crocus sativus – 16 מנה
• קושט – זיהוי מקובל: Saussurea costus – 12 מנה
• קילופה (קסיה) – Cinnamomum cassia – 3 מנה
• קינמון – Cinnamomum verum – 9 מנה

מה מטפל בצמחים רואה ברשימה הזו

מטפלים בצמחים ובארומתרפיה שקוראים את הרשימה הזו בפעם הראשונה מופתעים לגלות כמה היא מוכרת. לבונה ומור הם שרפים שנמצאים כמעט בכל ארון שמנים אתריים. ציפורן, קינמון וזעפרן הם חלק מהמטבח ומעולם הצמחים. שיבולת נרד מוכרת היטב במסורות הצמחים של הודו.

כלומר, הצמחים שהוקטרו במקדש לפני אלפי שנים הם אותם צמחים שאתם פוגשים בקליניקה היום. ההבדל הוא בשאלה שהקטורת מלמדת אותנו לשאול: לא “איזה צמח מתאים”, אלא “איזו תערובת, באיזה יחס, ולמה”.

מה כתוב במקורות על סגולת הקטורת?

אחרי שהכרנו את המתכון, נשאלת השאלה למה הקטורת קיבלה מעמד כל כך מיוחד. המקורות מתארים כמה סגולות, וכל אחת מהן מוסיפה רובד אחר.

• שמחה ופתיחת הלב: “שמן וקטורת ישמח לב” (משלי כז, ט). הפסוק קושר במפורש בין ריח לבין מצב הנפש.
• כפרה על לשון הרע: בגמרא נאמר: “מה קטורת מכפרת? על לשון הרע”. ההסבר: דבר שנעשה בחשאי, הקטורת שהוקטרה בהיכל בלי קהל, מכפר על מעשה שנעשה בחשאי (יומא מד ע”א; ערכין טז ע”א).
• עמידה בין המתים ובין החיים: כשפרץ נגף במחנה, משה אמר לאהרן לקחת את המחתה עם הקטורת, ואהרן “ויעמוד בין המתים ובין החיים” (במדבר יז, יא–יג). התלמוד מוסיף שאת הסוד הזה גילה מלאך המוות עצמו למשה (שבת פט ע”א).
• קריאת פיטום הקטורת כסגולה: בזוהר, בפרשת ויקהל, מובא שבכוחה של הקריאה היומית בפרשת הקטורת להגן על האדם ולהביא עליו ברכה. מכאן נוהג של קהילות רבות לקרוא את “פיטום הקטורת” בתפילה בכל יום.

אלה דברי מסורת, והם מובאים כאן כהשראה. מה שבולט בהם, מנקודת מבט של מטפל, הוא שהקטורת לא תוארה רק כריח נעים. היא תוארה כמשהו שנוגע בגוף, בנפש וברוח בבת אחת.

הקשר בין ריח לנפש

כאן מגיע החלק שמחבר את המקורות לעבודה היומיומית שלכם. ההבנה שריח פועל על הנפש מופיעה כבר בתלמוד, וגם המחקר המודרני מוסיף לה עומק.

ריחות ביהדות: הנפש נהנית מהריח

בתלמוד נשאלת שאלה יפה: “איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו? הוי אומר: זה הריח” (ברכות מג ע”ב). מכאן גם ברכת “בורא עצי בשמים” וברכת הבשמים בהבדלה במוצאי שבת. לפי המסורת, הבשמים מחזקים את הנפש כשהיא נפרדת מהשבת.

כלומר, החוכמה היהודית ראתה בריח את החוש הקרוב ביותר לנפש. זו נקודת מוצא מצוינת לכל מטפל שעובד עם ארומתרפיה או עם צמחים ריחניים.

מה אומר המחקר על ריח, רגש וזיכרון

המחקר המודרני מתאר את אותו קשר מזווית אחרת. מערכת הריח מחוברת ישירות לאזורים במוח שקשורים לרגש ולזיכרון, ולכן ריח יכול לעורר תחושה או זיכרון כמעט מיד. סקירה מקיפה בנושא היא: Herz RS, “The Role of Odor-Evoked Memory in Psychological and Physiological Health”, Brain Sciences, 2016. https://doi.org/10.3390/brainsci6030022

ממצא מעניין במיוחד מגיע מישראל. חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ושותפיהם מצאו שרכיב בשרף הלבונה, אינסנסול אצטט (incensole acetate), עורר בעכברים התנהגות רגועה יותר ופעל על ערוצים במוח שקשורים לתחושת חום ולוויסות רגשי. המקור: Moussaieff A. et al., FASEB Journal, 2008. https://doi.org/10.1096/fj.07-101865

קטורת ובריאות הנפש: מבט של מטפל

אפשר לראות בכך חיבור טבעי: מה שהמסורת תיארה כ”שמחת לב”, המחקר מתחיל לתאר במונחים של מוח ורגש. זו פרשנות, לא טענה מדעית, אבל היא משקפת היטב את הגישה ההוליסטית, כלומר הגישה שרואה את האדם כמכלול של גוף, נפש ורוח.

מטפל שעובד מתוך הגישה הזו לא שואל רק “איזה צמח”. הוא שם לב איך המטופל מגיב לריח, אילו זיכרונות עולים, ואיך הנשימה משתנה. הריח הופך לכלי הקשבה, לא רק לחומר.

איך אפשר להתחבר לזה היום?

אחרי המקורות והמחקר, נשאר החלק המעשי: מה לוקחים מכאן לחיים ולקליניקה. הנה כמה דרכים פשוטות.

• לקרוא את פיטום הקטורת: הקטע מופיע ברוב הסידורים. גם מי שאינו נוהג לקרוא אותו בתפילה יכול ללמוד אותו כטקסט, ולראות בו מתכון של פורמולה עתיקה.
• להכיר את הסממנים בחושים: להחזיק גוש לבונה, להריח מור, לראות חוטי זעפרן. מטפלים רבים מספרים שההיכרות החושית משנה את היחס שלהם לצמח.
• תרגיל הקשבה לריח: לבחור ריח אחד, לנשום אותו לאט שלוש פעמים, ולשים לב מה עולה בגוף ובמחשבה. זה תרגיל שאפשר להציע גם למטופלים.
• לא לשחזר את הקטורת עצמה: התורה אוסרת להכין תערובת זהה לקטורת לשימוש אישי: “והקטורת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם” (שמות ל, לז). אפשר ללמוד ממנה עקרונות, לא להעתיק אותה.
• לחשוב בפורמולה: בפעם הבאה שאתם בונים תערובת, שאלו מה התפקיד של כל צמח בה, ואיך הוא משלים את האחרים.

שלושה לקחים לקליניקה

הקטורת מסכמת היטב את מה שאנחנו מלמדים באקדמיה:

1. כוח אמיתי בא משילוב. אחד-עשר סממנים שפועלים יחד עושים מה שצמח בודד לא יעשה.
2. איכות חשובה לא פחות מהבחירה. בית אבטינס ידעו לזהות חומר גלם נכון ולהכין אותו נכון. אותו צמח, באיכות אחרת, ייתן תוצאה אחרת.
3. מומחיות עוברת ממורה לתלמיד. את הניואנסים אי אפשר ללמוד מספר בלבד. צריך מורה, תרגול וזמן.

שאלות נפוצות על קטורת סגולות

מה זה פיטום הקטורת?

זו ברייתא מהתלמוד (כריתות ו ע”א) שמפרטת את אחד-עשר סממני הקטורת, את המשקל של כל אחד מהם ואת אופן ההכנה. רבים קוראים אותה בתפילה בכל יום.

מהם אחד-עשר סממני הקטורת?

צרי, ציפורן, חלבנה, לבונה, מור, קציעה, שיבולת נרד, כרכום, קושט, קילופה וקינמון.

מה הסגולה של קריאת פיטום הקטורת?

לפי הזוהר והמסורת, לקריאה היומית יש סגולה של שמירה וברכה. במקרא ובתלמוד הקטורת קשורה גם לשמחת הלב ולכפרה על לשון הרע.

האם מותר להכין קטורת בבית?

התורה אוסרת להכין תערובת זהה לקטורת (שמות ל, לז). אפשר להשתמש בכל אחד מהצמחים בנפרד, וללמוד מהקטורת את העיקרון של בניית פורמולה.

מה הקשר בין ריחות ביהדות לבין ארומתרפיה?

המסורת רואה בריח את מה ש”הנפש נהנית ממנו” (ברכות מג ע”ב). הארומתרפיה עובדת עם אותו קשר בין ריח לבין רגש וזיכרון, ומטפלים רבים מוצאים במקורות השראה לעבודה שלהם.

איפה לומדים לבנות פורמולות צמחים בגישה הוליסטית?

בלשם – האקדמיה לרפואת גוף ונפש, בהכשרת מטפלים ברפואת צמחים בשיטת המעגל, בהנחיית ד”ר יוסף לשם PhD.

לסיכום

הקטורת היא לא רק זיכרון היסטורי. היא מודל: עבודה עם פורמולות, איכות בלי פשרות, ומומחיות שעוברת ממורה לתלמיד. מי שמסתכל עליה כמטפל מגלה שהעקרונות שעמדו מאחוריה הם בדיוק העקרונות שאנחנו מחזירים לקדמת הבמה.

באקדמיית לשם אנחנו לא רק מלמדים אילו צמחים לתת. אנחנו מלמדים את העקרונות שמאחורי בחירה נכונה של פורמולה, ואת היכולת להקשיב לאדם ולהתאים לו את התערובת. בדיוק כמו בבית אבטינס.

מקורות והשראה

• מקרא: שמות ל, ז–ח; שמות ל, לד–לח; במדבר יז, יא–יג; משלי כז, ט.
• משנה ותלמוד: כריתות ו ע”א (ברייתא “פיטום הקטורת”); ירושלמי יומא ד, ה; משנה שקלים ה, א; משנה יומא ג, יא; יומא לח ע”א; יומא מד ע”א; ערכין טז ע”א; שבת פט ע”א; ברכות מג ע”ב.
• זוהר: פרשת ויקהל (ח”ב, ריח ע”ב–ריט ע”א), על סגולת קריאת פרשת הקטורת.
• מחקר: Herz RS, Brain Sciences, 2016, https://doi.org/10.3390/brainsci6030022; Moussaieff A. et al., FASEB Journal, 2008, https://doi.org/10.1096/fj.07-101865
• השראה: סקירות מודרניות על צמחי הקטורת, ובהן עבודתה של עמותת עיל”ם – העמותה הישראלית לצמחי מרפא.
• פרשנות: ההקבלות לפורמולות צמחים ולעבודה בקליניקה הן פרשנותו וניסיונו המעשי של ד”ר יוסף לשם PhD.