Close
התשובה הקצרה: ביהדות שמירת הבריאות היא חלק מעבודת ה’, ולא רק עניין אישי. הרמב”ם פוסק שגוף בריא ושלם הוא “מדרכי השם”, כי אדם חולה מתקשה ללמוד, להתפלל ולעבוד את בוראו. לכן הוא קבע הנהגות מעשיות: לאכול במידה, לישון בזמן, לזוז, ולשמור על נפש מאוזנת ושמחה.
המאמר נכתב בהשראת משנתו של ד”ר יוסף לשם PhD, מייסד לשם – האקדמיה לרפואת גוף ונפש, שמלמד כבר עשרות שנים שבמקורות היהודיים טמונה תורת בריאות שלמה של גוף ונפש. הוא נכתב בעיקר בשבילכם: מטפלים, סטודנטים ומי שעולם הרפואה המשלימה קרוב לליבו. נעבור על מה שכתבו התורה, חז”ל והרמב”ם, ונראה איך מטפלים יכולים לשלב את החוכמה הזו בעבודה עם אנשים כבר היום.
בפרק הזה נראה שהיחס לגוף ביהדות אינו הזנחה ואינו פינוק, אלא אחריות. הגוף נתפס כפיקדון, והאדם אחראי לשמור עליו.
המקור המוכר ביותר הוא הפסוק “וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם” (דברים ד’, טו). בגמרא (ברכות לב ע”ב) הפסוק מובא בסיפור על חסיד שהעמיד את עצמו בסכנה, ומכאן נלמד שאדם מצווה להישמר ממה שמזיק לו. במשך הדורות הפך הפסוק לסמל של חובת השמירה על הבריאות.
סיפור יפה מובא במדרש על הלל הזקן (ויקרא רבה לד, ג). כשתלמידיו שאלו לאן הוא הולך, ענה שהוא הולך לקיים מצווה: לרחוץ בבית המרחץ. הלל הסביר שאם את פסלי המלכים מנקים ומטפחים, על אחת כמה וכמה את גוף האדם, שנברא בצלם.
הלל לא ראה בטיפוח הגוף מותרות. הוא ראה בו כבוד לצלם האלוקים שבאדם.
מטפלים טבעיים מכירים את התפיסה הזו מקרוב. כשאתם מלמדים מטופל להקשיב לגופו ולטפח אותו, אתם ממשיכים מסורת עתיקה. מכאן נעבור לרמב”ם, שהפך את הרעיון למערכת מסודרת.
הרמב”ם (רבי משה בן מימון, 1138–1204) היה גם פוסק הלכה וגם רופא חצר בקהיר. השילוב הזה נדיר: הוא כתב על בריאות גם מניסיון קליני וגם כמורה הלכה. בפרק הזה נכיר את שלושת החיבורים המרכזיים שבהם עסק בנושא.
בתוך “משנה תורה”, בהלכות דעות, הקדיש הרמב”ם פרק שלם לשמירת הבריאות. הוא פותח בנימוק:
“הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף…” (רמב”ם, הלכות דעות ד’, א)
החידוש כאן הוא שהבריאות אינה מטרה בפני עצמה. היא תנאי לחיים של משמעות, לימוד ועשייה.
בסביבות שנת 1198 כתב הרמב”ם חיבור בערבית לבן הסולטן צלאח א-דין, שהתלונן על מצב רוח ירוד ועל קשיי עיכול. החיבור, שנודע בעברית בשם “הנהגת הבריאות”, עוסק באכילה, בשתייה, בשינה, בתנועה ובמצבי הנפש.
בחלק העוסק בתנועות הנפש כותב הרמב”ם שלרגשות כמו כעס, פחד ועצב יש השפעה ניכרת על הגוף. לכן לדבריו יש להקדיש תשומת לב גם לשמחתו ולשלוות נפשו של האדם, ולא רק לגופו.
לכל מטפל הוליסטי זה יישמע מוכר: לא שואלים רק “מה אכלת”, אלא גם “מה עובר עליך”.
“שמונה פרקים” היא ההקדמה של הרמב”ם לפירושו על מסכת אבות. בפרק השלישי הוא כותב שכשם שיש לגוף בריאות וחולי, כך יש גם לנפש בריאות וחולי. לדבריו, מי שנפשו אינה מאוזנת זקוק לליווי של “רופא נפשות”, כמו שמי שגופו חולה פונה לרופא.
הרעיון הזה מוביל אותנו להנהגות המעשיות, שבהן הרמב”ם מפרט מה עושים ביום-יום.
בפרק הזה נעבור על ההנהגות מהלכות דעות פרק ד’. הן נכתבו לפני יותר מ-800 שנה, ובכל זאת מטפלים רבים מוצאים בהן בסיס מצוין לשיחה עם מטופלים.
“לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב, ולא ישתה אלא כשהוא צמא” (הלכות דעות ד’, א)
ובהלכה שאחריה (ד’, ב): “לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו, אלא יפחות כמו רביע משבעתו”. כלומר, לעצור כשמרגישים שבעים בערך בשלושה רבעים.
איך זה נראה בקליניקה: מטפל שמקבל אדם שמתאר כבדות אחרי ארוחות יכול לבקש ממנו לרשום במשך שבוע מתי הוא אוכל מתוך רעב אמיתי, ומתי מתוך לחץ או הרגל. התרגיל הפשוט הזה, שמקורו ברמב”ם, פותח פעמים רבות שיחה עמוקה על הקשר בין הרגש לאכילה.
“יום ולילה עשרים וארבע שעות הן, די לו לאדם לישן מהן שליש, שהוא שמונה שעות” (הלכות דעות ד’, ד)
הרמב”ם מוסיף שראוי שהשינה תהיה בלילה ותסתיים סמוך לזריחה. בהלכה הסמוכה (ד’, ה) הוא מתייחס גם לתנוחת השינה, וממליץ לישון על הצד ולא על הגב או על הבטן.
הרמב”ם כותב שכל זמן שאדם מתעמל ויגע ואינו אוכל עד שובע, גופו מתחזק. לעומת זאת, מי שיושב במנוחה ואינו מתעמל, גם אם הוא אוכל מאכלים טובים, ימיו יהיו מלאי מכאובים (הלכות דעות ד’, יד–טו).
הרמב”ם לא הסתפק ב”מה אוכלים”. הוא בנה שגרה שלמה: אכילה, שינה ותנועה, כל אחד במידה הנכונה.
הרמב”ם עצמו השתמש בצמחים ובמזונות כחלק מהנהגת הבריאות, וכך עושים גם מטפלים ברפואת צמחים היום. מטפל שמבין את ההנהגות האלה יודע לבנות לכל אדם תוכנית אישית: שגרת אכילה ושינה, ולצידה חליטות ופורמולות צמחים שתומכות באיזון. רוצים ללמוד לבנות תוכנית כזו באופן מקצועי? בהכשרת המטפלים ברפואת צמחים בשיטת המעגל של לשם אקדמיה תלמדו לבחור צמחים ופורמולות, ולהתאים אותם אישית לכל מטופל לעמוד הכשרת רפואת הצמחים בשיטת המעגל ←.
אבל אצל הרמב”ם הגוף אף פעם אינו עומד לבד. כדי להבין את הגישה עד הסוף, צריך להבין איך הוא קשור לנפש.
בפרק הזה נראה שהמקורות אינם מפרידים בין הגוף לנפש. מה שקורה באחד משפיע על השני, ושניהם משרתים מטרה אחת.
הרמב”ם מבטא זאת בהלכות דעות (ג’, ג). הוא כותב שגם השינה יכולה להיות עבודת ה’, אם אדם ישן “כדי שתנוח דעתו עליו וינוח גופו”, כדי שיוכל לעבוד את בוראו בכוח מחודש. מנוחת הגוף ומנוחת הדעת מוזכרות כאן יחד.
גם ארגון הבריאות העולמי הגיע לתפיסה דומה. בחוקת הארגון (1946) בריאות מוגדרת כ”מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מלאה, ולא רק היעדר מחלה”. מה שהרמב”ם כתב בלשון הלכה, הארגון ניסח בלשון של מדיניות בריאות.
הפרשנות שלנו: זו בדיוק נקודת המוצא של המטפל ההוליסטי. כשאדם מגיע עם עייפות מתמשכת או קושי בשינה, המטפל לא מסתפק בשאלה “מה כואב”. הוא שואל איך האדם אוכל, ישן ומרגיש, ומה מעסיק אותו. ההקשבה הרחבה הזו היא הכוח של המטפל הטבעי, והיא מה שמאפשר לו לראות את האדם כמכלול.
יש מטפלים שמוסיפים לכך כלי ממוקד לעבודה רגשית. אחד מהם הוא TFT, טראנס-תרפיה בשיטת לשם: עבודה קלינית עם התת-מודע דרך הרפיה עמוקה, NLP קליני וסוגסטיה, כדי לגשת לפחדים, לטראומות ולחסמים רגשיים. אם אתם רוצים להוסיף לארגז הכלים שלכם כלי כזה, לשם אקדמיה מציעה הכשרת מטפלים קליניים ב-TFT לעמוד קורס TFT ←.
ומכל מצבי הנפש, יש אחד שהמקורות חוזרים אליו שוב ושוב: השמחה.
בפרק הזה נראה שהשמחה נתפסת במקורות לא רק כרגש נעים, אלא כגורם שתומך בחיוניות של הגוף.
“לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה, וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם” (משלי יז, כב)
רבים מהמפרשים מבארים “גהה” כבריאות הגוף, ו”גרם” פירושו עצם. כלומר, לב שמח מיטיב עם הגוף, ורוח שבורה מייבשת אותו.
חז”ל מוסיפים: “שלשה משיבין דעתו של אדם: קול, מראה וריח” (ברכות נז ע”ב). צליל נעים, נוף יפה וריח טוב נחשבים לדברים שמחזירים לאדם את שלוות הדעת. מטפלים בארומתרפיה ובצמחים מכירים היטב את כוחו של ריח טוב.
הרמב”ם, בשמונה פרקים (פרק ה’), כותב שמי שמצב רוחו ירוד יכול להיעזר בשמיעת ניגונים, בטיול בגינות ובהתבוננות בבניינים ובציורים נאים, כדי להחזיר לנפשו את כוחה.
ובדורות מאוחרים יותר כתב רבי נחמן מברסלב: “מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד” (ליקוטי מוהר”ן תנינא, כד).
בלשם – האקדמיה לרפואת גוף ונפש אנחנו רואים במקורות האלה בסיס לעבודה טיפולית, ולא רק השראה. ד”ר יוסף לשם PhD פיתח את שיטת אור השכל, שיטה ביו-אנרגטית (עבודה עם האנרגיה והחיות של הגוף והנפש) שנשענת על חכמת הקבלה והחסידות. כמו אצל הרמב”ם, השיטה מסתכלת על האדם כמכלול של גוף, נפש ורוח, ומחפשת את השורש ולא רק את מה שנראה על פני השטח. המטפל לומד להקשיב לאדם שמולו, לזהות מה מוציא אותו מאיזון ולבנות תהליך אישי שמתאים לו. מאות מטפלים שהוכשרו באקדמיה משלבים היום את הגישה הזו בעבודתם, כטיפול משלים שתומך באיזון ובתחושת השלמות לעמוד הקורס הדיגיטלי אור השכל ←.
הנה צעדים פשוטים שנשענים על המקורות שראינו. אתם יכולים לאמץ אותם בעצמכם, וגם לשלב אותם בשיחה עם מטופלים. אין צורך להתחיל בכולם. אפשר לבחור אחד ולהוסיף בהדרגה.
למטפלים: אפשר להפוך את הרשימה הזו לשאלון קבלה פשוט. שבע שאלות על אכילה, שינה, תנועה ומצב רוח נותנות תמונה רחבה של האדם כבר בפגישה הראשונה.
רבים לומדים זאת מהפסוק “ונשמרתם מאד לנפשותיכם” (דברים ד’, טו). הרמב”ם מנמק שגוף בריא הוא “מדרכי השם”, כי הוא מאפשר לאדם לעבוד את בוראו (הלכות דעות ד’, א).
הרמב”ם כתב על הנושא בשלושה מקומות מרכזיים: הלכות דעות פרק ד’, ספר הנהגת הבריאות ושמונה פרקים. הוא עסק באכילה, בשינה, בתנועה ובמצבי הנפש.
שמונה שעות, שליש מהיממה. לדבריו ראוי שהשינה תהיה בלילה ותסתיים סמוך לזריחה (הלכות דעות ד’, ד).
לאכול רק כשרעבים, ולהפסיק בערך ברבע לפני השובע המלא (הלכות דעות ד’, ב).
כן. הרמב”ם כותב שכמו שיש לגוף בריאות וחולי, יש גם לנפש (שמונה פרקים, פרק ג’), ובספר הנהגת הבריאות הוא מתאר את השפעת הרגשות על הגוף.
כבסיס לשיחת קבלה, כמסגרת לשגרת אכילה ושינה, וכשפה משותפת עם מטופלים שהמקורות היהודיים קרובים לליבם. את ההתאמה האישית עושים לפי הכלים שלמדתם, כמו צמחי מרפא, TFT או אור השכל.
שיטת אור השכל, שפיתח ד”ר יוסף לשם PhD, נשענת על חכמת הקבלה והחסידות ורואה באדם מכלול של גוף, נפש ורוח, ברוח המקורות שראינו במאמר לעמוד הקורס הדיגיטלי אור השכל ←.
אם הרעיונות האלה מדברים אליכם, ואתם רוצים לעבוד עם אנשים מתוך גישה שנשענת על חכמת המקורות, הצעד הבא הוא להכיר את קורס אור השכל הדיגיטלי. אפשר ללמוד אותו מהבית, בקצב שלכם, ולצאת עם שיטה שלמה לעבודה עם גוף ונפש לעמוד הקורס הדיגיטלי אור השכל ←.
לא בטוחים איזה מסלול מתאים לכם, אור השכל, רפואת צמחים בשיטת המעגל או TFT? נשמח לשיחת התאמה קצרה בוואטסאפ, ונעזור לכם לבחור לשיחת התאמה בוואטסאפ ←.
להמשך קריאה: למאמר על הקטורת ← · למאמר הכוח שבטבע ←
מקורות יהודיים קלאסיים
מקור ציבורי
פרשנות: הקישור בין המקורות לבין העבודה הטיפולית ההוליסטית, צמחי המרפא, TFT ושיטת אור השכל הוא פרשנות של לשם – האקדמיה לרפואת גוף ונפש, בהשראת משנתו של ד”ר יוסף לשם PhD.
לשם – האקדמיה לרפואת גוף ונפש · עריכה: אליהו לשם
מלאו את הטופס ונציג יחזור אליכם תוך 24 שעות:
