מהחוש הדומיננטי אל קליניקה שיש בה אמון

מטופל חדש נכנס לחדר. הוא עדיין לא יודע אם ירגיש בנוח, וגם המטפל עוד לא מכיר את הדרך שבה הוא מבין את העולם. אחד אומר “אני לא רואה מוצא”, אחר אומר “זה לא נשמע לי נכון”, ושלישי אומר “משהו יושב לי כבד בגוף”. המילים האלה נותנות למטפל רמז עדין לשפה הטבעית של האדם.

מדריך מעשי למפגש הראשון

שלב 1: להכין חדר שמאפשר להירגע

סדר, תאורה נעימה, כיסא נוח וקבלת פנים רגועה הם חלק מהטיפול. ודאו שהטלפון מושתק ושיש פרטיות. כשהסביבה מסודרת, קל יותר לשני הצדדים להיות נוכחים.

שלב 2: לפתוח בשאלה פשוטה

שאלו: “מה היית רוצה שיקרה כאן כדי שתרגיש שהמפגש עזר לך?” השאלה מזמינה את האדם לדבר בשפה שלו. אל תמהרו להשלים לו משפטים. הקשיבו למילים שהוא חוזר עליהן.

שלב 3: לזהות בלי להדביק תווית

אם האדם משתמש הרבה במילים כמו לראות, תמונה ובהיר, אפשר להיעזר בתיאור חזותי. אם הוא מדבר על קול, צליל או משהו ש“לא נשמע נכון”, נסחו דברים כך שיוכל לשמוע אותם בבירור. אם הוא מתאר כובד, לחץ, חום או תחושה, תנו מקום לגוף. זוהי התאמה בשיחה, לא אבחון קבוע.

שלב 4: לשקף ולבדוק

אמרו במשפט אחד מה הבנתם ושאלו: “הבנתי נכון?” למשל: “אתה רוצה לראות דרך ברורה יותר להתקדם”. הבדיקה הקטנה הזאת מונעת הנחות ומחזקת אמון.

שלב 5: להגדיר מטרה למפגש

מטרה טובה היא ברורה וקרובה: להרגיש רגוע יותר בשיחה, לקבל החלטה אחת, או לתרגל תגובה חדשה. כשהמטרה מדויקת, גם המטפל וגם המטופל יודעים לאן הם הולכים.

שלב 6: לסכם בשפת המטופל

בסיום שאלו מה הוא לוקח מן המפגש. מטופל חזותי אולי יבחר תמונה לזכור; שמיעתי—משפט; תחושתי—נשימה או תנועה; ואדם שאוהב סדר—שלושה צעדים כתובים. כך הטיפול ממשיך גם אחרי היציאה מהחדר.

דוגמה קצרה מן הקליניקה

מטופלת אומרת: “הכול מטושטש לי”. במקום להסביר מיד, המטפל שואל: “אם התמונה הייתה נעשית מעט ברורה יותר, מה היית רואה קודם?” היא עונה: “שהצעד הראשון הוא לדבר עם המנהלת שלי”. עכשיו יש מטרה שאפשר לעבוד איתה. לא מפני שהמטפל ניחש מי היא, אלא מפני שהקשיב לשפה שלה.

איך הופכים את זה להרגל מקצועי?

• אחרי כל מפגש רשמו שתי מילים שהמטופל חזר עליהן.
• בדקו אם השיקוף שלכם באמת עזר לו להבין את עצמו.
• הכינו סיכום קצר וברור למפגש הבא.
• אל תנסו להרשים במושגים; דברו בשפה שהאדם מבין.
• זכרו שאמון נבנה מעקביות, הקשבה וכבוד.

בס”ד

“כל הזכויות שמורות “למסלול לחיים” “ולאקדמיה לרפואת גוף ונפש”- מאת ד”ר יוסף לשם.

חמשת החושים ותנועות עיניים-

החושים – ראייה, שמיעה, תחושה, טעם וריח שייכים למערכת העצבים, והם מלווים אותנו מיום היוולדנו
בפועל, אפילו לפני הלידה ועד היום בו אנו עוזבים את העולם.

כמה חושים יש לאדם ? 5

לאורך כל שעות העירנות ואפילו בזמן השינה, קולטני החושים מעבירים מידע אל מרכזי העיבוד במוח.
אפשר להגיד שהחושים שלנו עובדים.24/7

החושים, מאפשרים לנו ללמוד, לשמור מידע בזכרון, להתמצא בסביבה ולתקשר עם אנשים.
בתקשורת עם אנשים, החושים שלנו קולטים את תוכן השיחה, הבעות הפנים, טון הקול, מנח הגוף,
קצב הדיבור ומאפיינים נוספים. כל גירוי חושי שנקלט בצורה לא מודעת, יכול ובדרך כלל יפעיל תגובות שונות שיתבטאו בהתנהגות, במחשבות וברגש.

המודע, ממוקד במידע שמעניין אותו, בדרך כלל תוכן מסוים, יתר המידע מושמט או מסונן.
התהליך, מתרחש באופן אוטומטי כי במצב תודעה רגיל, הקשב שלנו מוגבל לכמות מצומצמת של מידע.
ברגע שנכיר את החושים האישיים שלנו, נכיר את חושיו של האחר. כשנכיר את חושיו של האחר נעביר את המסר שלנו ברמה הלא מודעת.

97% מהתקשורת, מתרחשת ברובד הלא מודע ורק 3% הם הדבורו המילים שאנו אומרים.
לכן, הרעיון הוא לחזק את המסר המודע, שאנו מעבירים גם ברובד הלא מודע.
במצב בריא, כולנו משתמשים בכל החושים בתמהילים שונים. יש אנשים, שהחוש המועדף עליהם הוא – ראייה, ויש את אלו שדווקא השמיעה או הריח או כל חוש אחר.

בתפיסה הדיסקרטית (תפיסה לוגית-מילולית, להבדיל מתפיסה חושית), האדם ממוקד במידע  הנקלט מהחושים, במבנה הלוגי, בקשרים של סיבה ותוצאה ובמשמעות התהליכים האלו שנגזרים מהמידע החושי. בתפיסה זו, עיבוד המידע מתרחש תוך כדי דיבור פנימי –הדיאלוג הפנימי.

>לחץ/י כאן לקורס המלא והמורחב<

מהו חוש דומיננטי?

מהו החוש הדומיננטי?

החוש הדומיננטי, הוא מנגנון שפיתחנו, כתוצאה מכמויות המידע האדירות שאנו קולטים. כל מה שמוגדר כ”פחות חשוב”, עובר סינון והשמטה.
הסינון, מתבצע בצורה לא מודעת ובדרך כלל תוך עדיפות למידע המגיע מקולטני תחושה ספציפיים.
קולטן התחושה, שמעביר את רוב המידע, הוא הקולטן המועדף. אותו קולטן, גורם לאחד החושים שלנו לבלוט ולהיות דומיננטי יותר.

מה כזה חשוב בחוש הדומיננטי?

התכלס :החוש הדומיננטי מאפשר לנו לדבר עם אנשים בשפה המוכרת והמועדפת עליהם ובכך
מקדמת יצירת אמון מהיר (כימיה)

ההסבר המפורט יותר :

מהו החוש הדומיננטי?

החוש הדומיננטי, מעיד על ערוץ התקשורת המועדף.
ערוץ תקשורת דומיננטי, יכול להתבטא בסגנון הלמידה של האדם, בהעדפה שלו למאפיינים מסוימים במוצר או שירות. כמו כן, בחוש המוביל אליו הוא יפנה בעת הצורך לשלוף מידע כלשהו מהזכרון.
גילוי החוש הדומיננטי מאפשר לנו ליצור את “האריזה” היפה והמתאימה ביותר עבור אותו אדם, ולתוך האריזה הזו, נשלב את המידע והמסרים שלנו. כי יותר כיף לקבל דברים טובים באריזות יפות.
כמו כן, בחירה בחוש הפחות מועדף על האדם לצורך העברת המסר שלנו, עלולה לגרום למידע שלנו להיות משעמם, לא ברור, ובמקרים מסוימים הוא פשוט לא יגיע ליעד.
לכן, תקשורת באמצעות החוש המועדף, תאפשר לנו לוודא שעשינו עוד צעד חשוב להעברת המסר הרצוי לנו, והסבירות שהוא יהיה ברור תגדל.

העדפה לחוש ספציפי, יוצרת היררכיה של חושים
היררכיית החושים, מאפשרת לנו לסדר את החושים על פי היררכיה של העדפות שלנו.

מהו החוש הדומיננטי? מהם החושים המשניים? ואילו חושים מושמטים לחלוטין?

כשאנו מבינים מהם החושים המועדפים עלינו ועל הסובבים אותנו, נוכל לנצל זאת לטובת תקשורת
יעילה יותר.
החוש הדומיננטי, מתווה דרך חשיבה מסוימת ודרך ספציפית בה אנו קולטים את המידע שמגיע אלינו מהעולם החיצון.
בנוסף לחוש הדומיננטי, אנו מגלים גם את החושים שהאדם נוטה להשמיט. חושים מושמטים הם
המפתח לחוויה מלאה יותר. במקרים מסוימים נעשה שימוש בחושים המשניים, על מנת ליצור אמון עמוק יותר.
> והמורחב<

מה אפשר להבין מהיררכית החושים?

למה שארצה להתעסק בחושים שלי – איך זה הופך ליתרון?

ראשית – יעילות
אמון וכימיה בקלות
חוויה מלאה ועשירה

איך לזהות חוש דומיננטי?

מכירים אנשים, שעושים שימוש במילים כאלו? “תראה… שמעתי שאין טעם לנסות לאבחן את החוש הדומיננטי כי זה ממש קשה. ובכלל, משהו מריח לי לא טוב בסיפור הזה, הוא בכלל לא לוגי. 2- כן, זה מה שיש ואל תעשה לי פרצוף חמוץ.” אז במשפט הספציפי הזה, אפשר לראות מקרה נדיר בו נעשה שימוש בכל 5 החושים ובתפיסה הדיסקרטית יחדיו. כי בדרך כלל, האדם יטה לתאר דברים באמצעות 3-1 חושים וישמיט את היתר.

דפוסים -דפוסים- דפוסים

חשוב לשים לב לדפוסים. הופעה חד פעמית של מילה כזו או אחרת, לא מעידה על העדפה ספציפית מ- 3 הופעות ומעלה יכולות להעיד על דפוס והעדפה לחוש ספציפי!
כי רק כך, תזהו אדם ויזאולי- (ראייתי)

לפניך, מילים שיכולות להעיד על העדפה לשימוש בראייה.

יש כאן רשימה גדולה, אבל חלקית, של מילים הקשורות לחוש הראייה :

• תראה

• ראיתי

• נראה ש…

• לא רואה סיבה ל …

• נראה לי…

• נקודת מבט

• לִ רְ אֹות

• בָּ הִ יר

• ברור

• תְמּונָּה

• מעורפל

• נוף

• לא מפוקוס / לא בפוקוס

• להאיר

• ממבט של ציפור

• מהסתכלות

• להציץ

• ראייה רחבה

• לצייר תמונה

• מצטייר לי…

• התמונה המלאה

• מבריק

• הברקות

• צבעוני / צבעים ספציפיים

• גדול / קטן

• עגול / מרובע / דק / עבה …

• רחוק / קרוב

כזה ]…………[ גדול וכזה O עגול

אם אתה נוטה להשתמש בידיים, בשביל להראות גדלים וצורות, מתחבר לצילומי סלפי, ואלבומי תמונות הם חברך הטוב, אז סביר להניח שחוש הראייה, הוא לפחות אחד החושים המשניים שלך או המועדף.

> והמורחב<

מה רוצה לראות הראייתי?

אלו אנשים, שחשוב להם לראות את התמונה השלימה. לכן דוגמאות, גרפים והדמיות שונות ממש יעשו להם את זה.
הראייתיים, הם אלו שתמונה שווה עבורם אלף מילים. ואם אתה רוצה להסביר להם משהו, חסוך במילים ותראה להם תמונה.
סביר להניח, שהם ישימו לב לצורת הלבוש שלך.לכן התאמה בסגנון הלבוש או בצבע המועדף אליהם היא בחירה נבונה (כמובן שהכל בעדינות ובטוב טעם).

> והמורחב<

מילים שעשויות להעיד על העדפה לשימוש בחוש התחושה.

רשימה קלילה שמכילה מילים בעלות קשר חזק לחוש התחושתי / מישוש:

• רך

• עדין

• גמישות

• יבש

• חם

• לח

• קר

• חזק

• לְ גַרֵד

• מוצק

• לגעת

• לִ תְפֹוס

• להתחבר ל

• סוער

• יציבות

• להישען

• תחזיק מעמד

• קשיים / לא קל

• נינוח

• בוער לי

• עף על זה

• נתקעתי

• פרפרים בבטן

• הקלה

• חולשה

• שחרור

• פורק / פריקה

• מוצף

• תחושת בטן

חיבוק ומשחקי אצבעות

אם חשוב לך לחבק, לטפוח על השכם, לתופף על השולחן או למשש את הלחמניה, לפני שאתה מניח אותה בשקית בסופר, וגם אם אתה מאוד מחובר לספינר שלך, או אוהב לשחק בשיער אז סביר מאוד להניח שחוש המישוש הוא אחד החושים המשניים או אפילו המועדף עליך.

מה התחושתי רוצה לחוש ?

1- טמפרטורה מדויקת במיזוג, ספה וכיסאות נוחים ואפילו הטקסטורה של האריזה שתציע לו, יהוו גורמים חשובים עבור התחושתי.
2-וכן, התחושתי יעדיף נוחות על נראות.
3-רוצים להציג לתחושתי מידע כלשהו? עדיף שיהיה מודפס. וכן אם המידע מוצג על גבי מסך, אז תנו לו לשלוט על העכבר, הוא יעריך את זה.

> והמורחב<

מילים שעשויות להעיד על העדפה לשימוש בשמיעה.

רשימה של מילים הקשורות לחוש השמיעה.מצלצל מוכר?

• שומע

• תקשיב

• לִ שְמֹועַ

• נשמע

• מהַדהֵד

• להקשיב

• שתיקה

• שקט

• לְ הַשְתִיק

• שְ אָּ גָּה

• מַ נגִינָּה

• רעש

• מתנגן

• ערב לאוזן

• מצלצל מוכר

• שקט כמו…

• השמיע קול

• מצלצל לי

• כולי אוזן

• זעקה

• מצפצף עלי

• לא יכול/ה לשמוע את זה יותר

ליווי מוזיקלי זה הכי שמיעתי.

אם אתה נוטה לשרוק, לזמזם, למלמל, לשיר באמבטיה או לתאר סצנות מסרטים, תוך ליווי מלא של אפקטים קוליים, סביר להניח, ששמיעה היא אחד החושים המועדפים עליך ומוזיקה ממש עושה לך את זה.
סביר להניח, שעבור האדם השמיעתי, שיחה על העדפות המוזיקליות היא שיחה מעניינת.
ובאופן כללי, השמיעתי יעדיף שיחת טלפון על התכתבות.

מה רוצה לשמוע השמיעתי?

1- דיבור ברור.
2- התאמה לקצב הדיבור וטון הדיבור.
3-במקרים בהם יש פער משמעותי, בטון ובקצב הדיבור הטבעי שלכם, בצעו התאמה עדינה בלבד כי טבעיות ואותנטיות חשובות יותר.

מילים שעשויות להעיד על העדפה לחוש הריח.

• משהו מסריח כאן

• הדג מסריח מהראש

• שיבושם לך

מילים שיכולות להעיד על העדפה לחוש הטעם

• אין טעם / מה הטעם

• מותק / מתוק

• פרצוף חמוץ

• מח חריף

• מלח הארץ

• החיים שלך דבש

> והמורחב<

כך תזהו דיגיטל.

“התאהבתי בשום, לאחר שהבנתי עד כמה הוא בריא”

חלקכם, כבר שמעתם על מעגל החוויה שבנוי על רגש, התנהגות ומחשבה.
החלק המחשבתי במודל, הוא הדבר הקרוב ביותר לחוויה הדיסקרטית/דיגיטלית.
הרבה פעמים, הדיגיטל ישתמש במילות חוש מכלל החושים. על מנת לאתר את המילים הרלוונטיות בדיבור של הטיפוס הדיגיטלי, נתמקד במילים המייצגות תהליכים מחשבתיים. קולטים את הלוגיקה?

הגיון – לא הגיוני / הגיוני.

לוגיקה – לא לוגי / לוגי / כשל לוגי.

הקשרים – איך זה קשור? / משהו פה לא קשור.

הבנה – מובן / לא מובן / הבנתי.

נכונות – נכון / לא נכון.

מבוסס – יש לזה בסיס מדעי ?

יחפש את התכלית של הפעולות – למה אנחנו עושים את זה? למה אנחנו עושים את זה ככה ?

מה הכי אופייני לדיגיטלי ברמה לא מילולית.

בדרך כלל אחד המאפיינים הבולטים של הדיסקרטיים, הוא קול מונוטוני וחסר אמוציות.

1- תנועות גוף ושימוש בידיים שואפות למינימום.
2- בדרך כלל ישמור על מרחק ועל המרחב האישי שלו.
3- הנטייה שלהם, מושכת אותם להתייחס לפונקציונליות.
4-“אם האדם אתו אתם נפגשים, הביא אתו מסמכים, גרפים וחישובים שונים, אז סביר מאוד להניח שהוא דיגיטל.

מה רוצה הדיגיטלי?

1-הדיגיטל רוצה תוכנית ברורה, יעדים ברורים וזמן הכנה מספק לביצוע.
2-הדיגיטל, יעדיף פונקציונליות על פני נוחות או נראות.
3-הדיגיטל, מגדיר נוחות כמצב בו יש סביבו אנשים חכמים ולוגיים…
לכן כדאי לחשוב טוב טוב לגבי מה שאתם אומרים, לפני שאתם מגדירים אותו לדיגיטל.
5-הדיגיטל, שואף ואולי אפילו חושב, שהוא החכם מכולם, ולכן אל תנסו להראות לו את העליונות שלכם
בתחום מסוים, המערב מחשבה.
עשו שימוש בלוגיקה ובהסברים, המבוססים על קשר סיבתי והגיון.

תנועות עיניים.

זיהוי לפי תנועת עיניים:

כבר נאמר, שהעיניים הן ראי הנפש. אנחנו נתפוס טרמפ עם המשפט הזה ונלמד כיצד לזהות את החוש הדומיננטי

של האדם על פי תנועת עיניו.
חשוב לשים לב, להבדלים בין החוש הפעיל והחוש המועדף (הדומיננטי).
החוש הפעיל, -החוש בו נעשה שימוש ברגע נתון.
החוש המועדף (הדומיננטי) -החוש בעל העדיפות הגבוהה ביותר – זה שנעשה בו שימוש תדיר יותר מאחרים.

אולי כבר ראיתם את התופעה הזו בעבר ולא ייחסתם לה משמעות, אבל, כשאדם חושב על משהו או
מחפש מידע כלשהו, לדוגמה: כשאדם נשאל שאלה או רוצה להיזכר במשהו, העיניים שלו יתחילו לנוע
בכיוון ספציפי.
כיוון התנועה, יכול להעיד על החוש הפעיל בו הוא עושה שימוש.

מקובל לחשוב, שהעיניים, נעות בכיוון מסוים בהתאם לפעילות פנימית שמערבת חושים. למשל, בעת
היזכרות בתמונה, תחושה או צליל, העיניים ינועו לכיוון מסוים ובעת המצאה של תמונה, תחושה או מנגינה חדשה העיניים ינוע לכיוון אחר –
• כשהעיניים ינועו מעלה, לכיוון המצח או למעלה ולצדדים, נוכל להבין שהאדם פונה לחוש הראייה
הפנימי שלו.
• כשהעיניים ינועו אופקית לאוזניים שמאלה או ימינה נוכל להבין שהאדם פונה לחוש השמיעה
הפנימי שלו.
• כשהעיניים ינועו למטה, ימינה או לכיוון הסנטר, נוכל להבין שהאדם פונה לתחושות, לריחות או
לטעמים.
• כשהעיניים ינועו למטה ושמאלה, נוכל להבין שהאדם מנהל דיאלוג פנימי עם עצמו, כלומר, סביר
להניח שהוא דיגיטלי והוא מנהל עם עצמו שיחה.
על מנת להבין, מה החוש המועדף של האדם, מספיק להביט על תנועת העיניים שלו ולחפש דפוס
וחזרתיות.

> והמורחב<

איך להשתמש בחוש הדומיננטי?

למדנו הרבה על חשיבות החוש הדומיננטי וגילינו שבדרך כלל האדם יבחר, בחוש ספציפי ויעדיף אותו
על אחרים. הידע הזה, פותח בפנינו את היכולת לדבר בשפה המוכרת והמועדפת על האדם. עוד מעט,
כשהיכולת לזהות את החושים של האדם ולהתאים את התקשורת שלך לחושים שלו, תתחיל להתפתח,
תוכל לשים לב, שאתה מצליח לשכנע ולהעביר את המסרים שלך בצורה ברורה יותר.
המטרה, היא להצטרף לחוש המועדף על האדם.את ההצטרפות ניתן לעשות בכמה רבדים.

איך עושים את זה?

כשכבר אבחנת את האדם כבעל העדפה לחוש ספציפי, תוכל להתחיל ולעשות שימוש במילים הקשורות
לאותו החוש.

הרעיון דומה למה שקורה בפתרון שברים, מוצאים את המכנה המשותף ועושים בו שימוש. המכנה
המשותף, מפעיל מצב ותפיסה של ביחד, לעומת– אני בנפרד ואתה בנפרד.

התאמת התקשורת לאדם שמולנו

איך להצטרף לראייתי?
איך להצטרף לתחושתי?
איך להצטרף לשמיעתי?
איך להצטרף לדיגיטל?
איפה זה פוגש אותי בחיים?

יישומים בחיי היום־יום

החושים שלנו, מלווים אותנו בכל רגע ורגע. ליתר דיוק, הם מהווים את הבסיס לכל חווית המציאות שלנו. ובגלל שכל רגע ורגע זה ממש הרבה ומאוד מוכלל, אני אתמקד, בדברים הפרקטיים שמעניינים ורלוונטיים עבורי ועבורכם.

החושים במכירות.

כשאנו כבר יודעים, מהו החוש המועדף ומהו החושים המשניים של האדם
נוכל להתאים את המסרים שלנו, כך, שיהיו משכנעים יותר, יקלעו בדיוק לטעמו של הלקוח (או לראייתו, שמיעתו, ריחו ותחושתו)
לצורך הבנה טובה יותר, נבחן מצב בו אדם בא לרכוש טלפון חדש, ונתייחס למאפיינים שחשובים לכל
אחד מהחושים המועדפים (בדרך כלל חוש הריח וחוש הטעם לא יהיו רלוונטיים במקרים כאלו,
אבל תמיד יש יוצאים מן הכלל)

מה חשוב ל”ראייתי”, כשהוא בא לרכוש טלפון חדש ?

…”לפני כמה ימים קראתי כתבה, ואפשר היה לראות הבדל משמעותי באיכות התמונות שהטלפון הזה </strong
מייצר”…. במצב בו הלקוח, שהגיע אלינו הוא ראייתי– סביר להניח, שמה שיעניין אותו זה גודל המסך, איכות
המצלמה, צבע הטלפון, צורת הטלפון, צורתו וצבעו של הכיסוי, פרסומות שהראו אותו,

מה חשוב לשמיעתי כשהוא בא לרכוש טלפון חדש?
מה חשוב לתחושתי כשהוא בא לרכוש טלפון חדש?
מה חשוב לדיגיטלי כשהוא בא לרכוש טלפון חדש?

החושים בחינוך ולימודים:

מעבר לכך, שנושא סגנונות הלמידה מוכר לרבים, עכשיו אנחנו כבר יודעים  שחווייתו של האדם מורכבת ממידע שנקלט  ע”יחושיו.
ליתר דיוק, קיימים: 3 סגנונות למידה מבוססי חושים:
1. למידה ויזאולית (ראייתית)
2. למידה אודיואלית (שמיעתית)
3. למידה קינסטטית (תחושתית).
4. אולי בעתיד, נגלה שאפשר ללמוד גם באמצעות ריח וטעם, או בשיטה הדיגיטלית, הנחשבת
לנחלתם של מבוגרים בלבד, אבל, עד אז אין טעם להרחיב על החושים האלו כאן.

למידה מתחילה במורה, מדריך או כל מקור מידע אחר, המאפשר קבלת מידע חדש. לאחר שהמידע
כבר הגיע, הוא יעבור תהליכים פנימיים שונים דוגמת חשיבה, הפנמה, הבנה וכד.’
בואו נתמקד לרגע בשלב הראשון של הלמידה, השלב, בו המידע ממתין להיכנס פנימה.

לטובת ההסבר, נדמיין לרגע שהחושים שלנו, הם כמו כבישים.
על בסיס כל מה שכבר גילינו במאמר הזה אנו יכולים להגיד שישנם כבישים סואנים ממש, ובהם יש תנועה רבה של מידע, יש כבישים צדדיים, ובהם נראה פחות תנועה. ישנם גם שבילים קטנטנים, באיזו שמורת טבע נידחת, ובדרך כלל לא נראה שום תנועה בשבילים אלו.

כלומר, גם כאן ערוצי התקשורת משחקים תפקיד משמעותי, עבור הלומד לטובת קליטה טובה יותר
ועבור המורה לטובת העברת מידע פרקטית יותר.

איך ויזואלי לומד ומה הוא רוצה לראות?

הוויזואלי כשמו כן הוא, ילמד בצורה ויזואלית. הוא ירצה לראות את הלוח, את המורה או המרצה.
כשאתה כמורה, נתקל במשפטים כמו: “המורה אני לא רואה”,” הוא מסתיר לי” וכד’, דע שיש לך עסק עם לומד ויזואלי.
לוויזואלי, יהיה חשוב לראות את התמונה הכוללת.אם ישנן תמונות בספר, אז זה רק ישדרג את חווית הלמידה ואיכותה.
כשויזואלי לומד הוא ירצה לראות תמונות, המחשות ויזואליות, סרטוני וידאו, מצגות וכל דבר ויזואלי שיכול לקרב אותו להבנה. המשפט. תמונה, שווה אלף מילים, הוא משפט מדויק המתאר את הצורך של הראייתי. בצורה הטובה ביותר.
בדרך כלל : הויזואלי,יפיק תועלת רבה יותר מראיית המידע.
הויזואלי, יטיב לזכור חומר, אותו הוא קרא או ראה במצגת או על גבי הלוח.

אילו פעולות כדאי לויזואלי לעשות על מנת לוודא למידה?

“חשוב לוודא שבעת הרצאות, הויזואלי רושם את המידע.”
כדאי לתת לויזואלי, דוגמאות לאופנים בהם הוא יוכל לרשום את המידע הנלמד, באמצעות טבלאות,
1-תרשימי זרימה ודיאגרמות.
2-מכירים את ספרי הלימוד, שמלאים בסימוני מרקר צהוב, ורוד או ירוק? זה של הויזואליים וזה לגמרי עושה להם שינוי באפקטיביות של הלמידה.

כיצד אודיואלי לומד ומה הוא אוהב לשמוע?

כיצד תחושתי לומד ובמה הוא רוצה לגעת?

החושים בטיפול.

בטיפולי NLP> והמורחב<. אנו עושים שימוש בחושים בשביל להשיג מספר מטרות:

1. ליצירת ראפור,ע”י הצטרפות לחוש המועדף של האדם וניהול שיח והעברת מסרים בשפה שטבעית לאדם.
2. להעשרת החוויה של האדם והרחבת המפה שלו, ע”י העלאה של כלל החושים למודעות
והובלת האדם לזיהוי של המידע שמגיע מהם.
3. להובלת האדם, להרפיה על ידי שימוש במידע החושי החיצוני והפעלת המידע החושי הפנימי שלו.
4. ליצירת עוגנים וסינסטזיה.שילוב בין כמה חושים במקביל, ליצירה של מצב תודעה שונה(.
5. לתמונת המחשה ברגרסיה עמוקה.

החושים בכתיבה:

הרבה פעמים, כתיבה סוחפת היא בדיוק הכתיבה בה עושים שימוש בכל החושים. הרעיון שעומד מאחרי
כתיבה, הוא ליצור עניין אצל הקורא. במקרים רבים, אף לגרום לו להתחיל להפעיל את חושיו.
סוג כתיבה זה, הוא בדיוק מהסוג בו עושים שימוש לכתיבה של הובלות להרפיה וליצירת תפאורה בדמיון מודרך.

כשהכתוב, מכיל את 5 החושים, סיכויו לקלוע לתוך החוש המועדף של הקורא, גדלים בצורה משמעותית.

מעבר לאפשרות של הבול– פגיעה, אותה מספקת כתיבת ה רש”ת ט”ר.היא מאפשרת הפעלה של מצב
המדמה סוג של דמיון מודרך.

הקורא, קורא את הטקסט, כך שהכתוב מכוון אותו, ליצור חוויה אמתית ומלאה בחושיו הפנימיים.
1-ר – זהו יום יפה… השמש מאירה והשמיים נקיים, כחולים וצלולים.

2-ש – אפשר לשמוע את רחש העלים הנשמעים מבעד לשקט של הצהריים, את צליל גלי הים ואולי את

3-שיחת הציפורים הנודדות בשמיים.

4-ת- בחוץ, ממש נעים… הבריזה המנשבת, מכיוון הים מתבלת את החמימות ברסיסי מים מלוחים

5-הנישאים באוויר… אפשר ממש לחוש את טיפות המים על הגוף.

6-ט”ר- נעים לשים לב, לטעם ולריח של אוויר הים… עם כל שאיפה אפשר להריח את ניחוח הים ואפילו

7-להרגיש את הטעם שלו, נספג אל תוך החך בנעימות.
                                                            החושים משפיעים עלינו!

המידע שנקלט דרך העיניים שלנו !

אפשר לכתוב פרק שלם, על הפן הויזואלי כגורם המשפיע על התחושות, המחשבות, הרגשות והפיזיולוגיה שלנו.
זה מתחיל בדברים הפשוטים ביותר.

לדוגמא: נוף של טבע, בדרך כלל יעורר בנו תחושות ומחשבות רגועות ונעימות. לעומת זאת, אם נראה חיית פרא
או אדם חשוד, אנו עלולים להתחבר אל רגשות הפחד ההישרדותיים.
בגלל שמדובר באחד מערוצי בערוץ המידע “הפופולרי”, לא פלא שיש חשיבות גדולה כל-כך לאריזה
של המוצר, אותו אנו בוחרים לרכוש במכולת, ולמראה בן הזוג אותו אנו בוחרים.

-וכן רמזור אדום, יכניס אותנו למצב של דריכות ותינוק קטן וחמוד, יעורר ברובנו תחושות שהדרך היחידה
לתאר אותן היא “אווווו איזה מתוקי.”

-חשוב לזכור: חוש הראייה, פוגש אותנו בכל רבדי החיים מההכללות הברורות ביותר– של תכלת לבנים -וורוד לבנות,
ממשיך הלאה דרך בחירת צבעי הבגדים והצבעים, בהם נצבע את החדרים בבית ומגיע עד לסמלים שהוטמעו בתודעה האנושית מימי קדם.

חשבתם פעם, איזו השפעה יש לכותרת שראיתם בחדשות, עד כמה היא השפיעה עליכם ברמת
התחושות, הרגשות, המחשבות. לפעמים, אפילו ברמת הערכים והאמונות העמוקות ביותר שלכם.
כיום, ישנם מגוון טכניקות, שעושות שימוש בסמלים ובגרפיקה, לטובת טיפול ויצירת שינויים בנקודת המבט של האדם.
המידע, שנקלט באוזניים שלנו, לחלקנו יש את השירים שממלאים במוטיבציה בזמן אימוני הכושר, יש מנגינות להרפיה, ושירה מסוימת היכולה להשרות עלינו מצבי תודעה מרגיעים או אחרים, מוזיקה למדיטציה ועוד …
ומי לא מכיר את הקלישאה של הזוגות – “זה השיר שלנו מתנגן…”?
צלילים ומנגינות שונות יכולות לחבר אותנו, לתחושות שונות.
בכל חלק של סרט, יש מנגינת רקע שונה שמשרה אווירה ספציפית.
● לצלילים, יכולת השפעה על המודע והלא מודע שלנו.

טוב להיות מודעים לכך בכדי לנצל זאת.
המידע התחושתי שמתקבל- בכל רגע ורגע. המודע שלנו, מקבל כמות אדירה של אותות תחושתיים שונים שמתורגמים בסופו של דבר למצבי רוח, פיזיולוגיה,אנטומיה, מחשבות ועוד…

1-כשחם בחוץ, יש שיגיבו בשמחה ומיד ירוצו לים, לשחות ולהשתזף בשמש החמימה, ויש אחרים שיקטרו ויגידו
כמה החום שנוא עליהם וכמה כיף יותר לעשות סקי באלפים.
התגובה הפיזיולוגית לחום, תהיה הזעה.

2-כשקר בחוץ, ישנם אנשים, שיתחילו לרעוד ושערות גופם יזדקרו במטרה לשמר את חום הגוף, חלקם
יתלוננו, שהם ממש סובלים מהקור הבלתי נסבל ואחרים לא יגיבו כלל.

3-כשנרגיש מגע נעים של אדם אוהב, נתחיל להתחבר לרגשות ולתחושות נעימים, הראש, יוצף במחשבות-
חלקן פשוט נעימות.

4-תחושה של כאב, או חולי ישפיעו על מצב הרוח שלנו, על תנוחת הגוף, קצב הנשימה ועוד ועוד…
אין ספק, שגם לערוץ התחושתי השפעה רבה על גופנו.
כמו- השפעות של טעם וריח

אומנם, מדובר בערוץ המידע הכי פחות נפוץ בעידן שלנו, או ליתר דיוק, הערוץ שרובנו מודעים להשפעות
שלו בצורה הפחותה ביותר.
אבל, ברור לכל אדם, שריח של פריחת האביב או טעם של מאכל אהוב, מעוררים בנו המון מחשבות, זכרונות ותחושות שונות. אפילו ברמה פיזיולוגית, אנו מגיבים לריח האוכל (ולמראה שלו), בריור, ממש כמו בניסויים שערך פבלוב.

-מספיק שתבחינו, בריח של המאכל שהייתם אוכלים בילדות, ותכף יתחילו להתעורר זכרונות הילדות,
ותחושתכם תשתנה תוך זמן קצר.

●יש שטוענים, שריח יכול לעורר זכרונות טראומטיים.(לשים לב !)
*כל הזכויות שמורות למרכז הכשרה לשם.>לחץ/י כאן לקורס המלא והמורחב

 באהבה

ד”ר יוסף לשם!

מקורות והבהרה

החלוקה לערוצי ראייה, שמיעה, תחושה וחשיבה מסודרת משמשת כאן ככלי להקשבה ולהתאמת התקשורת. האדם תמיד רחב יותר מכל חלוקה, ולכן בודקים כל השערה בשיחה פתוחה ומכבדים את השפה האישית שלו.